כל מערכת יחסים ואינטראקציה עם בני אדם מבוססת על תקשורת. וככל שמערכת יחסים ממושכת יותר (זוגיות, משפחה, חברות ועבודה) המפתח לשמירה על יציבותה מתחיל בתקשורת בריאה. אפשר למצוא אינספור דוגמאות של שני אנשים שהיה ביניהם חיבור טוב ואפילו אהבה וכל זה קרס בגלל קצר בתקשורת. ובדימוי העצמי, ועם זה נתחיל.
כל מי ששוטט איי פעם ברשת החברתית נתקל באנשים הללו – אנשים שליליים. האנשים האלו מתבטאים ברשתות החברתיות בצורה שהם לא היו מעזים לעשות פנים מול פנים. תגובות אלימות, הערות עוקצניות וביקורת ישירה הן מנת חלקם של אנשים שליליים כי הם מחפשים – באמצעות הביקורת שלהם – להרגיש שהם יותר טובים מאחרים. וזו הסיבה היחידה שבגינה אנשים אוהבים להשתלח ברחבי הרשת: כי זה גורם להם להרגיש שהם יותר טובים ממי שהם הגיבו לו. בין אם הם יודו בכך ובין אם לאו (וימצאו סיבה שנשמעת טוב). ולכן לעולם אל תגיבו בצורה שלילית ברשת, לאף אחד ועל שום נושא ולא משנה במה מדובר.
תופעה דומה ניתן לראות במפגשים חברתיים שבהם אנשים מתבקשים לספר על עצמם, ויש כאלו שפותחים בעיסוק שלהם כאילו זה כל מי שהם. יתרה מכך, יש כאלו ששואלים ישירות את השאלה "אז מה את/ה עושה בחיים?". ב-99% מהמקרים מי ששואל זאת לא באמת מתעניין בעיסוק שלך אלא רק רוצה לאמוד את עצמו ביחס אליך. הוא פשוט רוצה להרגיש שהוא יותר טוב ממך ולרוב הוא גם יחפש – בד"כ בינו לבין עצמו – מה לא טוב בעבודה שלך בכדי לחשוב שהוא יותר טוב ממך ואז הוא ירגיש טוב יותר עם עצמו. כך נוהגים אנשים שליליים וזו בדיוק הסיבה שהם לא מצליחים בחיים.
ולכן חשוב להבין שהצלחה בחיים גורמת לך להיות כמו טיל בליסטי. ברגע שטיל משוגר הוא משחרר בשלבים את כל החלקים שבו בכדי לטוס למעלה עד שנשאר רק ראש הנפץ. וכך גם בחיים האמיתיים: ברגע שמתחילים להצליח משחררים את כל האנשים סביבך שלא עושים טוב ולא שותפים לדרך שלך ואז נשארים עם מעגל חברתי מצומצם ואיכותי ביותר.
אז איך לדעת מי באמת החברים שלך לדרך?
פשוט מאוד: לבקש מהם טובה ולראות את התגובה. בכדי לבחון מי החברים האמיתיים שלך כל מה שצריך לעשות זה לבקש מהם לעשות משהו בשבילך, כמו בפתגם "חבר נמדד בעת צרה". חשוב מאוד שזו לא תהיה טובה גדולה מידי אבל גם לא קטנה מידי. אלא משהו שהם יכולים לעשות אבל הם יצטרכו להתאמץ בשבילו. וכאן האנשים נחלקים לשניים: אלו שעושים ואלו שממציאים תירוצים. את ממציאי התירוצים – לא משנה כמה הם מרופדים במילות אהבה – תסלקו מהחיים שלכם. בלי דרמה, לא להגיד להם כלום במילים אלא בהתרחקות. וכך תישארו עם מעגל חברים איכותי, רצוי ומבטיח.
ולמה כל ההקדמה הזו?
כי תקשורת בריאה לא עובדת עם אנשים כאלו. לרוב אנשים עם דימוי עצמי נמוך הם אנשים שליליים שחיים בתחרות חרדה עם הסביבה ולכן רק מחפשים לקחת ולשאוב ממך, וכשהם כבר נותנים בחזרה זה בתנאים שלהם כשנוח ומתאים להם. אין טעם לטרוח לנסות לתקשר איתם בצורה בריאה כי זה לא יהיה אפקטיבי. כפי שאי אפשר ללמד פונקציות ליניאריות בכיתה ד' כך גם אי אפשר לתקשר בצורה בריאה עם אנשים שליליים.
אז איך מתקשרים בצורה בריאה?
יש לזה ארבעה שלבים. רק נציין מראש שאולי זה מזכיר מעט את מודל אפרת (שכמעט ואין לו שום אזכור מחקרי אלא רק פופולאריות חברתית). המודל הבא הוא מודל תקשורת מקדמת שתרגומו הישיר מאנגלית הוא תקשורת לא אלימה. הסיבה לשימוש במונח הזה היא מכיוון שאנשים שליליים משתמשים בתקשורת אלימה ולכן לא מסוגלים לתקשר בצורה בריאה.
ואלו השלבים:
- הבחנות – בחינת אובייקטיבית של המקרה. הווה אומר הסתכלות בצורה יבשה על העובדות (על אף שכל זוג נשוי יודע שלאחר ריב כשמנסים לדבר על זה מבינים שהזיכרון נעלם לחלוטין ולא זוכרים מה בעצם קרה ומה בדיוק נאמר). אבל כך או כך השלב הראשון הוא להתבונן אובייקטיבית במה שקרה. לדוגמה, האישה פנתה אל הגבר והוא לא ענה לה.
- מחשבות – המחשבות שעלו בעקבות המקרה. כמובן שבמוח התעורר רגש שקדם למחשבה (לדוג' כעס, זעם, עלבון וכו') אבל המיקוד ברגשות הוא בשלב הבא. בשלב הזה אנחנו רוצים להביע בקול את המחשבות שעלו לנו בעקבות ההבחנה. ובהמשך לדוגמה שלנו: "ברגע שלא ענית לי זה גרם לי לחשוב שלא אכפת לך ממני. שאני לא חשובה בעיניך".
- רגשות – איך זה גרם לי להרגיש? אילו רגשות עלו בעקבות המחשבה? לדוג' לא אהובה, חוסר אכפתיות, תחושת ביטול, זלזול, או כל רגש אחר שהתעורר בעקבות המחשבה. חשוב לבטא את כולם במלואם.
- צרכים – מה הצורך שלי? מה הייתי רוצה שיקרה? לאחר ששיקפנו והבענו את שלושת השלבים הקודמים כעת מפרטים מה אנחנו רוצים. זו הדרך ללמד את הפרטנר שלנו איך לנהוג בנו וכיצד לאהוב אותנו. ובהמשך לדוגמה שלנו, "גם אם היית עסוק או מוסח הייתי שמחה שתגיב לי שאתה לא פנוי כרגע. אני צריכה את היחס שלך לפניה שלי כי ההתעלמות מכאיבה לי. חשוב לי שתמיד תתייחס לפניות שלי".
ברגע שאנחנו מתקשרים את עצמנו בתוך הסיטואציה לפי ארבעת השלבים הללו אנחנו נמנע את אי הנעימות הבאה. וכמו בכל דבר, ככל שנעשה זאת יותר נהפוך ליותר טובים בזה וזה יהפוך לדפוס התקשורת שלנו ובכך מספר הקצרים התקשורתיים יפחת עד להיעלמות כליל.
הבהרה: בשביל שזה יעבוד צריך פרטנר עם הקשבה אמפתית. הכלי החשוב ביותר הוא הקשבה מתוך אכפתיות ורצון כן לראות את הצד השני לפניי. להבין באמת את רגשותיו ולהבין היכן הייתי אני לא בסדר ולהבטיח ככל יכולתי (בראש ובראשונה לעצמי) שזה לא יקרה שוב. ברגע שיודעים לשים את הפרטנר שלי לפני האגו, הדרך סלולה לתקשורת – ומערכת יחסים – בריאה.
7 הסימנים שהילד שלכם בתיכון זקוק לתמיכה
מדריך קצר וברור להורים — איך לזהות בזמן, מה לומר, ומתי לפנות לעזרה. השאירו אימייל ונשלח לכם אותו להורדה מיידית.
תודה! המדריך מוכן 👇 אם ההורדה לא התחילה אוטומטית, לחצו כאן:
הורדת המדריך (PDF)הפרטים נשמרים אצלנו בלבד — לא מועברים לצד שלישי.
