איך לדאוג לעצמך בזמן משבר לאומי?
מה הטכניקה הטובה ביותר לשמור על שגרה שפויה ברגעים של משבר לאומי?
מה הטכניקה הטובה ביותר לשמור על שגרה שפויה ברגעים של משבר לאומי?
מהם ארבעת השלבים החשובים בתקשורת מקדמת ובריאה במערכות יחסים?
מה "הסוד" של נוכלים שגורם לאנשים להאמין להם? ומה הסוד של עשירים אמיתיים שגורם להתעשרותם?
למה אנשים לא באמת יודעים מה הם רוצים? מה גורם לכך ואיך אפשר לדעת מה הם באמת רוצים?
מדריך להורים: איך להצית אצל הילד/ה מוטיבציה ללמידה בתקופת הבגרויות שגם תחזיק לאורך זמן?
תוכנית העצמה לכיתות שח״ר זה לא עוד תוכנית רגילה. המדריך המלא למנהלים: 4 עקרונות, 6 שאלות לבדיקה לפני הזמנה וטעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן.
"אין לו מוטיבציה. הוא פשוט עצלן." זו האבחנה הכי נפוצה — והכי שגויה — שהורים ומורים נותנים למתבגר שלא לומד. האמת המדעית שונה לגמרי: מוטיבציה אינה תכונת אופי, אלא תוצר של מערכת ביולוגית במוח שאפשר להבין, ואפילו לרתום. קוראים לה מערכת החיזוק. במאמר הזה נסביר מה היא מערכת החיזוק במוח, מה התפקיד האמיתי של דופמין, למה דווקא למתבגרים קשה במיוחד — ואיך אפשר להשתמש בכל זה כדי לעזור לנער או לנערה ללמוד ולהצליח. מה זו מערכת החיזוק (התגמול) במוח? מערכת החיזוק היא רשת של אזורים במוח שתפקידה לתגמל אותנו על פעולות ששירתו את ההישרדות — אכילה, למידה, חיבור חברתי — כדי שנחזור עליהן. כשאנחנו עושים משהו "טוב" עבור המוח, הוא…
תוכנית פיתוח מנהיגות לבני נוער יכולה לשנות לחלוטין את הדרך של נער או נערה — אבל איך בוחרים נכון? מדריך מעשי להורים ולמחנכים שמלווים בני נוער.
איך חרדת בחינות פוגעת ישירות בציון הבגרות? מה המספרים האמיתיים מאחורי התופעה הזו שהורסת לבני נוער מוכשרים את הציונים? ומהן ארבע הטכניקות המומלצות, להורים ומורים, שעוזרות להתמודד איתה?
מצוינות אינה מעשה.
בעקבות אריסטו
מצוינות היא הרגל.
מצוינות היא לא דבר חד-פעמי שקורה: היא דפוס חשיבה והתנהגות שנבנים לאורך זמן.
זה מה שאנחנו עושים בתוכניות המצוינות של קדם תכנים — בוחרים מסגרות, אנשי חינוך, תלמידים וכדורגלנים ומעצבים יחד איתם את ההרגלים שיוצרים מצוינות. זו לא מוטיבציה (כי היא לא עובדת לאורך זמן) אלא מחויבות לשיטה.
השיטה נבנתה לאורך 17 שנים. בכיתות תיכון מאתגרות ביותר. עם כדורגלנים שחשבו שהם בינוניים וכיום הם בליגת העל ובנבחרת ישראל. ובקרב צוותי חינוך שביקשו לחולל שינוי אצלם בבית הספר. ובכל פעם השיטה הוכיחה את עצמה — בפעולות, בביצועים, בתוצאות.
בתיכון המורה שלי לפיזיקה אמר שאני מקרה אבוד. שבוע לאחר מכן בפגישה עם היועצת והמחנכת — שלושתם היו בתמימות דעים לגבי זה. שלא משנה מה ינסו לעשות איתי, אני מקרה אבוד.
לא בקטע רע. הם פשוט אמרו את מה שהם ראו באותו הזמן: ילד חולמני עם בעיות רגשיות שלא מצליח להתרכז בלימודים, והדבר היחיד שהוא מתמיד בו זה ירידה בגרף הציונים.
וזו הייתה הפתעה — שכן ביסודי אובחנתי כמחונן עם יכולות גבוהות ומתקדמות. בחטיבת הביניים השתתפתי במסלול אקדמי ייחודי שמטרתו לסיים בגרות 5 יח"ל מתמטיקה כבר בכיתה י', וכשהגעתי לתיכון שובצתי בכיתה מדעית במסלול הנדסאים. אבל אז הפכתי להיות "מקרה אבוד", וסיימתי את התיכון עם בקושי תעודת בגרות.
זה היה קשה מאוד. חשתי תסכול איום, כעסתי על עצמי שאני לא מצליח כמו כולם, וכאב לי שכולם סביבי התאכזבו ואמרו שאני פוטנציאל לא ממומש. רציתי מאוד לשנות את זה — אבל לא ידעתי איך.
התחושות האלו ליוו אותי אל תוך השירות הצבאי — ושם הבנתי את השיטה. הבנתי מה היו הטעויות שלי, ואת הדרך הנכונה להתמודד מול קשיים ומשברים. וברגע שהבנתי את השיטה — יצאתי לדרך חדשה ועתירת הישגים.
לאחר 17 שנות עשייה עם מגוון עשיר של אוכלוסיות בישראל — סטודנטים, מרצים, תלמידים, מורים, כדורגלנים, מאמנים, בעלי עסקים ואמנים — בחרתי להקדיש את העשייה שלי לחינוך. אני מאמין גדול בנוער הישראלי. כילד לא מוצלח שיצא ממערכת החינוך, אני מרגיש שתפקידי לחזור ולתקן — לתת לנערים של היום את כל מה שלי לא היה. ריכזתי את כל הידע והניסיון שצברתי לתוכנית הפסיכולוגיה של המצוינות ואת השיטה הזו אני מלמד כיום.
תפקידי הוא ללכת איתך יד ביד עד שתצליח.