"אין לו מוטיבציה. הוא פשוט עצלן." זו האבחנה הכי נפוצה — והכי שגויה — שהורים ומורים נותנים למתבגר שלא לומד. האמת המדעית שונה לגמרי: מוטיבציה אינה תכונת אופי, אלא תוצר של מערכת ביולוגית במוח שאפשר להבין, ואפילו לרתום. קוראים לה מערכת החיזוק. במאמר הזה נסביר מה היא מערכת החיזוק במוח, מה התפקיד האמיתי של דופמין, למה דווקא למתבגרים קשה במיוחד — ואיך אפשר להשתמש בכל זה כדי לעזור לנער או לנערה ללמוד ולהצליח. מה זו מערכת החיזוק (התגמול) במוח? מערכת החיזוק היא רשת של אזורים במוח שתפקידה לתגמל אותנו על פעולות ששירתו את ההישרדות — אכילה, למידה, חיבור חברתי — כדי שנחזור עליהן. כשאנחנו עושים משהו "טוב" עבור המוח, הוא…
תוכנית פיתוח מנהיגות לבני נוער — לפי המתודולוגיה של "הפסיכולוגיה של המצוינות"
איך חרדת בחינות פוגעת ישירות בציון הבגרות? מה המספרים האמיתיים מאחורי התופעה הזו שהורסת לבני נוער מוכשרים את הציונים? ומהן ארבע הטכניקות המומלצות, להורים ומורים, שעוזרות להתמודד איתה?
בכיתות שח״ר יש תלמידים שעוברים מתחת לרדאר — לא הכי "בעייתיים", פשוט שקטים יותר, ובדיוק לכן הם נופלים בין הכיסאות. במאמר הזה תמצאו 5 סימנים מדויקים שעוזרים למורים ולמנהלים לזהות תלמידי שח״ר שזקוקים להתערבות אישית, לפני שזה הופך למשבר בלתי הפיך.
"כמה זה עזר?" — אחרי כל תוכנית העצמה בכיתות שח״ר מנהלים שואלים את השאלה הזו, אבל התשובות בדרך כלל מעורפלות. המסגרת המעשית למנהלים: ארבע קטגוריות מדדים ושלושה שלבים פשוטים לבניית מערכת מדידה אמיתית להצלחה של תוכניות העצמה בבית הספר.
מצוינות היא לא דבר חד-פעמי שקורה: היא דפוס חשיבה והתנהגות שנבנים לאורך זמן.
זה מה שאנחנו עושים בתוכניות המצוינות של קדם תכנים — בוחרים מסגרות, אנשי חינוך, תלמידים וכדורגלנים ומעצבים יחד איתם את ההרגלים שיוצרים מצוינות. זו לא מוטיבציה (כי היא לא עובדת לאורך זמן) אלא מחויבות לשיטה.
השיטה נבנתה לאורך 17 שנים. בכיתות תיכון מאתגרות ביותר. עם כדורגלנים שחשבו שהם בינוניים וכיום הם בליגת העל ובנבחרת ישראל. ובקרב צוותי חינוך שביקשו לחולל שינוי אצלם בבית הספר. ובכל פעם השיטה הוכיחה את עצמה — בפעולות, בביצועים, בתוצאות.
הסיפור שלי
בתיכון המורה שלי לפיזיקה אמר שאני מקרה אבוד. שבוע לאחר מכן בפגישה עם היועצת והמחנכת — שלושתם היו בתמימות דעים לגבי זה. שלא משנה מה ינסו לעשות איתי, אני מקרה אבוד.
לא בקטע רע. הם פשוט אמרו את מה שהם ראו באותו הזמן: ילד חולמני עם בעיות רגשיות שלא מצליח להתרכז בלימודים, והדבר היחיד שהוא מתמיד בו זה ירידה בגרף הציונים.
וזו הייתה הפתעה — שכן ביסודי אובחנתי כמחונן עם יכולות גבוהות ומתקדמות. בחטיבת הביניים השתתפתי במסלול אקדמי ייחודי שמטרתו לסיים בגרות 5 יח"ל מתמטיקה כבר בכיתה י', וכשהגעתי לתיכון שובצתי בכיתה מדעית במסלול הנדסאים. אבל אז הפכתי להיות "מקרה אבוד", וסיימתי את התיכון עם בקושי תעודת בגרות.
זה היה קשה מאוד. חשתי תסכול איום, כעסתי על עצמי שאני לא מצליח כמו כולם, וכאב לי שכולם סביבי התאכזבו ואמרו שאני פוטנציאל לא ממומש. רציתי מאוד לשנות את זה — אבל לא ידעתי איך.
התחושות האלו ליוו אותי אל תוך השירות הצבאי — ושם הבנתי את השיטה. הבנתי מה היו הטעויות שלי, ואת הדרך הנכונה להתמודד מול קשיים ומשברים. וברגע שהבנתי את השיטה — יצאתי לדרך חדשה ועתירת הישגים.
רקע מקצועי
מדריך נוער בסיכון ואוכלוסיות קצה מאתגרות
מרצה ומנחה סדנאות וקורסי העצמה לבני נוער
מרצה ומתרגל במכינת אוניברסיטת ת"א
עיתונאי והכתב הכי צעיר בארץ עם סקופים שכבשו כותרות
יועץ לימודים להשכלה גבוהה ומורה למקצועות אקדמיים
דובר ואיש יחסי-ציבור בארגונים מובילים בישראל
מצטיין "תגלית" ארצי
מפיק, יועץ ומנהל אמנים ומרצים
מנחה סדנאות מיניות בריאה ומין מוגן
יועץ במרכז הבדיקות של הוועד למלחמה באיידס
מאמן מנטאלי בקבוצות כדורגל
מנטור לעשרות בעלי עסקים
לאחר 17 שנות עשייה עם מגוון עשיר של אוכלוסיות בישראל, סטודנטים, מרצים, תלמידים, מורים, כדורגלנים, מאמנים, בעלי עסקים ואמנים. בחרתי להקדיש את העשייה שלי לחינוך. אני מאמין גדול בנוער הישראלי וכילד לא מוצלח שיצא ממערכת החינוך אני מרגיש שתפקידי לחזור ולנסות כמיטב יכולתי לעזור ולתקן את כל מה שלי לא היה כנער. ריכזתי את כל הידע והניסיון שצברתי לתוכנית הפסיכולוגיה של המצוינות ואת השיטה הזו אני מלמד כיום.
