החופש הגדול הגיע: איך להפוך קיץ מול המסך להזדמנות לצמיחה של המתבגר
הילד שלך מבלה את כל החופש הגדול מול המסך? הנה איך הופכים את הקיץ להזדמנות אמיתית לבניית ביטחון עצמי ומסוגלות, בלי מלחמות ובלי הרצאות מיותרות.
הילד שלך מבלה את כל החופש הגדול מול המסך? הנה איך הופכים את הקיץ להזדמנות אמיתית לבניית ביטחון עצמי ומסוגלות, בלי מלחמות ובלי הרצאות מיותרות.
כשהמתבגר לא מוצא מוטיבציה ללמוד, קל ליפול למלחמות יומיומיות. הנה איך עוזרים לו למצוא מחדש את הרצון ללמוד — בלי לחץ, בלי צעקות ובלי להרוס את הקשר ביניכם.
אחת הרעות החולות של המנטאליות הישראלית היא להביא תוצאות. זה נשמע מוזר, אני יודע. אבל החתירה האובססיבית הזו לתוצאות – וכמה שיותר מהר – בעבודה, בעסקים, בפוליטיקה ובכל דבר אחר היא הבעיה ולא הפתרון. ואני אסביר זאת מעולמות הלימודים והכדורגל. בשנים האחרונות היו לי לא מעט מקרים כאלו. ילדים שקיבלו 80 במבחן והתרסקו בדיוק כמו ילדים שקיבלו 40. שחקנים שהחמיצו מצב מכריע ושקעו בעצבות זהה בעוצמתה לשחקנים שלא קיבלו זימון לסגל או קיבלו הודעת שחרור. וזו בדיוק הבעיה: הערכה עצמית מבוססת תוצאה. ואז כשיש תוצאה אתה אלוף וכשאין תוצאה אתה אפס מאופס. בואו נבין איך זה מתחיל: הפסיכולוגיה הקלאסית קידשה את הערך העצמי (self esteem) לגביע הקדוש של בריאות הנפש.…
הבחינה האחרונה נגמרה ולפניכם שלושה חודשי חופש. איך הופכים את חופשת הקיץ של בני נוער לזמן של צמיחה, ביטחון עצמי והעצמה אמיתית? מדריך מעשי להורים.
ביטחון עצמי אצל מתבגרים לא נולד מעצמו — הוא נבנה בבית. הנה מה שמחקרים מגלים על הדרך שבה הורים ומורים מחזקים אצל הנער אמונה אמיתית ביכולת שלו.
"רציתי שהבן שלי יהיה מנהיג, אבל הוא בקושי מרים את היד בכיתה." את המשפט הזה אנחנו שומעים מהורים שוב ושוב. והאמת? פיתוח מנהיגות אצל בני נוער כמעט אף פעם לא מתחיל מהבמה, מהמיקרופון או מ"לקחת אחריות על הכיתה". הוא מתחיל הרבה יותר פנימה — בשאלה אחת שקטה שכל מתבגר שואל את עצמו: "האם אני בכלל מסוגל?" במאמר הזה נסביר מה זה באמת פיתוח מנהיגות בגיל ההתבגרות, למה זה הגיל הקריטי ביותר לעבוד עליו, ואיך הופכים מתבגר ממישהו שנגרר אחרי המציאות למישהו שמוביל את חייו שלו. מה זה בעצם פיתוח מנהיגות אצל בני נוער? יש בלבול נפוץ: רבים חושבים שמנהיגות היא תכונה שנולדים איתה — או שיש לך כריזמה, או שאין.…
הילד שלך מתפרק לפני בחינת בגרות ואתה לא יודע איך לעזור? המשפטים שמרגישים תומכים — בדרך כלל מחמירים. הנה 5 צעדים מעשיים שעובדים באמת.
איך הורים מזהים מתי בני נוער זקוקים לתוכנית העצמה? מה הם שבעת סימני אזהרה שכדאי להכיר לפני שזה הופך למשבר — ואלו צעדים המיידיים צריך לעשות.
איך תוכניות העצמה מצמצמות נשירה? מה המחקר באמת מצא — ירידה יחסית של כ-38% בשיעור הנשירה, המנגנון הפסיכולוגי, ומה לחפש בתוכנית שמביאה תוצאות.
10 השאלות שכל מנהל בית ספר חייב לשאול מנחה תוכניות העצמה לפני שמזמינים אותו: ניסיון, מתודולוגיה, מדידה, ועוד הקריטריונים שיחסכו לכם הזמנה לא מוצלחת.
מצוינות אינה מעשה.
בעקבות אריסטו
מצוינות היא הרגל.
מצוינות היא לא דבר חד-פעמי שקורה: היא דפוס חשיבה והתנהגות שנבנים לאורך זמן.
זה מה שאנחנו עושים בתוכניות המצוינות של קדם תכנים — בוחרים מסגרות, אנשי חינוך, תלמידים וכדורגלנים ומעצבים יחד איתם את ההרגלים שיוצרים מצוינות. זו לא מוטיבציה (כי היא לא עובדת לאורך זמן) אלא מחויבות לשיטה.
השיטה נבנתה לאורך 17 שנים. בכיתות תיכון מאתגרות ביותר. עם כדורגלנים שחשבו שהם בינוניים וכיום הם בליגת העל ובנבחרת ישראל. ובקרב צוותי חינוך שביקשו לחולל שינוי אצלם בבית הספר. ובכל פעם השיטה הוכיחה את עצמה — בפעולות, בביצועים, בתוצאות.
בתיכון המורה שלי לפיזיקה אמר שאני מקרה אבוד. שבוע לאחר מכן בפגישה עם היועצת והמחנכת — שלושתם היו בתמימות דעים לגבי זה. שלא משנה מה ינסו לעשות איתי, אני מקרה אבוד.
לא בקטע רע. הם פשוט אמרו את מה שהם ראו באותו הזמן: ילד חולמני עם בעיות רגשיות שלא מצליח להתרכז בלימודים, והדבר היחיד שהוא מתמיד בו זה ירידה בגרף הציונים.
וזו הייתה הפתעה — שכן ביסודי אובחנתי כמחונן עם יכולות גבוהות ומתקדמות. בחטיבת הביניים השתתפתי במסלול אקדמי ייחודי שמטרתו לסיים בגרות 5 יח"ל מתמטיקה כבר בכיתה י', וכשהגעתי לתיכון שובצתי בכיתה מדעית במסלול הנדסאים. אבל אז הפכתי להיות "מקרה אבוד", וסיימתי את התיכון עם בקושי תעודת בגרות.
זה היה קשה מאוד. חשתי תסכול איום, כעסתי על עצמי שאני לא מצליח כמו כולם, וכאב לי שכולם סביבי התאכזבו ואמרו שאני פוטנציאל לא ממומש. רציתי מאוד לשנות את זה — אבל לא ידעתי איך.
התחושות האלו ליוו אותי אל תוך השירות הצבאי — ושם הבנתי את השיטה. הבנתי מה היו הטעויות שלי, ואת הדרך הנכונה להתמודד מול קשיים ומשברים. וברגע שהבנתי את השיטה — יצאתי לדרך חדשה ועתירת הישגים.
לאחר 17 שנות עשייה עם מגוון עשיר של אוכלוסיות בישראל — סטודנטים, מרצים, תלמידים, מורים, כדורגלנים, מאמנים, בעלי עסקים ואמנים — בחרתי להקדיש את העשייה שלי לחינוך. אני מאמין גדול בנוער הישראלי. כילד לא מוצלח שיצא ממערכת החינוך, אני מרגיש שתפקידי לחזור ולתקן — לתת לנערים של היום את כל מה שלי לא היה. ריכזתי את כל הידע והניסיון שצברתי לתוכנית הפסיכולוגיה של המצוינות ואת השיטה הזו אני מלמד כיום.
תפקידי הוא ללכת איתך יד ביד עד שתצליח.