קדם תכנים · האקדמיה לפסיכולוגיית מצוינות
מצוינות אינה מעשה.
אריסטו
מצוינות היא הרגל.
מצוינות היא לא דבר חד-פעמי שקורה: היא דפוס חשיבה והתנהגות שנבנים לאורך זמן.
זה מה שאנחנו עושים בתוכניות המצוינות של קדם תכנים — בוחרים מסגרות, אנשי חינוך, תלמידים וכדורגלנים ומעצבים יחד איתם את ההרגלים שיוצרים מצוינות. זו לא מוטיבציה (כי היא לא עובדת לאורך זמן) אלא מחויבות לשיטה.
השיטה נבנתה לאורך 17 שנים. בכיתות תיכון מאתגרות ביותר. עם כדורגלנים שחשבו שהם בינוניים וכיום הם בליגת העל ובנבחרת ישראל. ובקרב צוותי חינוך שביקשו לחולל שינוי אצלם בבית הספר. ובכל פעם השיטה הוכיחה את עצמה — בפעולות, בביצועים, בתוצאות.
בתיכון המורה שלי לפיזיקה אמר שאני מקרה אבוד. שבוע לאחר מכן בפגישה עם היועצת והמחנכת — שלושתם היו בתמימות דעים לגבי זה. שלא משנה מה ינסו לעשות איתי, אני מקרה אבוד.
לא בקטע רע. הם פשוט אמרו את מה שהם ראו באותו הזמן: ילד חולמני עם בעיות רגשיות שלא מצליח להתרכז בלימודים, והדבר היחיד שהוא מתמיד בו זה ירידה בגרף הציונים.
וזו הייתה הפתעה — שכן ביסודי אובחנתי כמחונן עם יכולות גבוהות ומתקדמות. בחטיבת הביניים השתתפתי במסלול אקדמי ייחודי שמטרתו לסיים בגרות 5 יח"ל מתמטיקה כבר בכיתה י', וכשהגעתי לתיכון שובצתי בכיתה מדעית במסלול הנדסאים. אבל אז הפכתי להיות "מקרה אבוד", וסיימתי את התיכון עם בקושי תעודת בגרות.
זה היה קשה מאוד. חשתי תסכול איום, כעסתי על עצמי שאני לא מצליח כמו כולם, וכאב לי שכולם סביבי התאכזבו ואמרו שאני פוטנציאל לא ממומש. רציתי מאוד לשנות את זה — אבל לא ידעתי איך.
התחושות האלו ליוו אותי אל תוך השירות הצבאי — ושם הבנתי את השיטה. הבנתי מה היו הטעויות שלי, ואת הדרך הנכונה להתמודד מול קשיים ומשברים. וברגע שהבנתי את השיטה — יצאתי לדרך חדשה ועתירת הישגים.
לאחר 17 שנות עשייה עם מגוון עשיר של אוכלוסיות בישראל, סטודנטים, מרצים, תלמידים, מורים, כדורגלנים, מאמנים, בעלי עסקים ואמנים. בחרתי להקדיש את העשייה שלי לחינוך. אני מאמין גדול בנוער הישראלי וכילד לא מוצלח שיצא ממערכת החינוך אני מרגיש שתפקידי לחזור ולנסות כמיטב יכולתי לעזור ולתקן את כל מה שלי לא היה כנער. ריכזתי את כל הידע והניסיון שצברתי לתוכנית הפסיכולוגיה של המצוינות ואת השיטה הזו אני מלמד כיום.
תפקידי הוא ללכת איתך יד ביד עד שתצליח
